מהיסודות לפנטהאוז
חוברת פותחן
קומה 1 · שיעורים 1 עד 3
כל מה שעברנו בשלושת השיעורים הראשונים, בדף אחד. ובאמצע, שמונה פרומפטים לעסק: מעתיקים, משלימים את מה שבסוגריים, ושולחים.
בחלון שנפתח בוחרים "שמירה כ-PDF".
מה למדנו
שיעור 1
מה זה בכלל, במשפט אחד
עוזר של בינה מלאכותית קרא כמות עצומה של טקסט, ולמד לנחש מה המילה הכי סבירה שתבוא עכשיו. ככה הוא כותב: מילה אחרי מילה.
הוא לא יודע, הוא מנחש. ולכן התשובה תמיד נשמעת בטוחה, גם כשהיא טועה במספר, בשעה או בשם.
מכאן הכלל של כל הסדרה: הוא כותב, ואתם אלה שבודקים.
שיעור 2
מתקינים, בחינם, בעברית
יש ארבעה עוזרים גדולים עם גרסה חינמית שעונה בעברית: ChatGPT, Gemini, Claude ו-Copilot. בסדרה אני מדגים ב-ChatGPT, וכל מה שלומדים עובד גם בשאר.
מחפשים בחנות האפליקציות, ובודקים את השם הקטן מתחת לאייקון. ב-ChatGPT האמיתי כתוב OpenAI. יש אפליקציות שמתחזות, ואחרי כמה ימים גובות מנוי.
נכנסים עם חשבון גוגל או אפל, והעברית עובדת בלי לשנות שום הגדרה.
לא האייקון קובע. השם שמתחתיו.
שיעור 3
שיחה ראשונה, כמו לחבר
שלוש מילים כמו "הודעה, לקוחה, איחור" מביאות תשובה כללית. משפט שלם מביא תשובה שאפשר לשלוח: "תכתוב לי הודעה נעימה ללקוחה שהזר שלה יגיע בעוד שעה".
באותה שיחה הוא זוכר מה כבר אמרתם, אז אפשר לכתוב רק "יותר קצר". נושא חדש? פותחים שיחה חדשה.
מילים בודדות, תשובה כללית. משפט שלם, תשובה שלכם.
פרומפטים להעתקה
פרומפט הוא פשוט הבקשה שכותבים לו. כל אחד כאן בנוי לפי הכלל של שיעור 3: למי, מה קרה, ובאיזה טון. מה שמסומן [בסוגריים] מחליפים במשהו מהעסק שלכם.
הודעה ללקוחה על עיכוב
תכתוב לי הודעה קצרה ונעימה ל[לקוחה] שההזמנה שלה תגיע [מחר בבוקר ולא היום]. הטון: מתנצל וחם, בלי להתחנף.
למה זה עובד: יש בו למי, מה קרה ובאיזה טון. בלי אחד מהשלושה, הוא ממלא את החור בניחוש, ויוצאת תבנית כללית.
דגש: לא כותבים את השם המלא של הלקוחה. כותבים "ללקוחה", ואת השם מוסיפים לבד לפני ששולחים.
להבין מילה שלא הבנתם
תסביר לי במילים פשוטות, כמו לחבר שלא מבין בזה, מה זה [המילה שלא הבנתי]. ותן לי דוגמה אחת מעסק כמו שלי: [סוג העסק].
למה זה עובד: "כמו לחבר" הוא הטון, וסוג העסק אומר לו למי הוא מסביר. ככה הדוגמה יוצאת מהעולם שלכם ולא מספר לימוד.
דגש: זו שאלה, לא משימה. אם התשובה עדיין מסובכת, כותבים באותה שיחה: "יותר פשוט".
הצעות לפוסט
יש לי [מספרה בשכונה]. הלקוחות שלי הם [בעיקר משפחות צעירות]. תן לי 5 הצעות לפוסט על [החזרה לשגרה אחרי החגים], בטון קליל וחם, בלי מילים גבוהות.
למה זה עובד: הוא לא מכיר את העסק ואת הלקוחות שלכם. שתי שורות עליהם, והוא מפסיק לכתוב לכל העולם.
דגש: בוחרים הצעה אחת וממשיכים באותה שיחה: "תכתוב לי את הפוסט של הצעה 2".
לסדר את השבוע לפי דחיפות
אני [בעלת קליניקה קטנה]. זה מה שיש לי לעשות השבוע: [הרשימה שלכם]. תסדר לי את זה לפי דחיפות, ותכתוב ליד כל משימה למה.
למה זה עובד: "למה" ליד כל משימה מראה לכם איך הוא חשב. ככה רואים מהר איפה הוא ניחש לא נכון.
דגש: מי מחליט? אתם. הוא לא יודע שהספק לא עונה ביום שישי. אם הסדר לא נכון, אומרים לו.
תשובה לביקורת
קיבלתי את הביקורת הזאת: [הביקורת, בלי השם של מי שכתב]. תכתוב לי תשובה קצרה ומנומסת בשם [המסעדה], שמודה, לא מתווכחת, ומזמינה לדבר איתנו.
למה זה עובד: הוא קיבל את מה שקרה (הביקורת), למי עונים, ואת הטון במילים פשוטות: מודה, לא מתווכחת.
דגש: קוראים פעמיים לפני שמפרסמים. אם הוא הבטיח בתשובה משהו שלא תעשו, מוחקים.
לקצר ולחמם הודעה שכתבתם
הנה הודעה שכתבתי ל[לקוחה קבועה]: [ההודעה שלכם]. תכתוב אותה מחדש, יותר קצר ויותר חם, ותשאיר את כל הפרטים.
למה זה עובד: ההודעה שלכם היא מה שקרה, והוא רק משנה את הטון. "תשאיר את כל הפרטים" שומר שלא ימחק שעה או מחיר.
דגש: באותה שיחה אפשר להמשיך: "עוד יותר קצר" או "בלי סימני קריאה". לא צריך להדביק שוב.
תזכורת לתור
תכתוב לי תזכורת ל[לקוח] שהרכב שלו נכנס אצלנו [מחר ב-08:00]. קצר וחברי, ותבקש שיאשר בתשובה.
למה זה עובד: יש למי, מה קורה ומתי, ובאיזה טון. וגם מה אתם רוצים שיקרה אחרי: שיאשר.
דגש: בודקים את השעה והתאריך מול היומן שלכם. זה בדיוק המקום שבו הוא יכול לנחש.
תזכורת עדינה על הצעת מחיר
שלחתי ל[לקוחה] הצעת מחיר ל[שיפוץ המטבח] לפני [שבוע], והיא עוד לא ענתה. תכתוב לי הודעה קצרה ועדינה שמזכירה, בלי לחץ.
למה זה עובד: "בלי לחץ" הוא הטון, והוא חשוב כאן יותר מכל מילה אחרת. בלעדיו ההודעה יוצאת כמו גבייה.
דגש: את המחיר עצמו לא כותבים לו. הוא לא צריך אותו כדי לכתוב תזכורת.
לפני ששולחים
בבנייה בודקים לפני שיוצקים, כי אחרי זה מאוחר. כאן זה שלוש שאלות, לפני כל שימוש בתשובה:
- מה שלחתי?
- בלי תעודת זהות, בלי פרטי חשבון בנק או כרטיס אשראי, ובלי שם מלא וטלפון של לקוח. כותבים "לקוחה" או "לקוח", ומוסיפים את הפרטים לבד.
- מה קיבלתי?
- קוראים הכול. מספר, שעה, מחיר ושם בודקים מול מה שאתם יודעים, כי הוא מנחש גם כשהוא נשמע בטוח.
- מי מחליט?
- אתם. הוא כותב טיוטה, ואתם מחליטים אם, מה ומתי שולחים.
שיעורי בית להערב
בוחרים פרומפט אחד מהחוברת, משלימים את הסוגריים במשהו אמיתי מהעסק, ומקבלים ממנו הודעה אחת. קוראים, מתקנים מילה אם צריך, ומחר משתמשים בה.
מה מחכה בשיעורים הבאים
ממשיכים מכאן
מהיסודות לפנטהאוז · חוברת פותחן · bythinkwise.com/school/potchan
